Archive for the ‘גבריות’ Category

חשיבה פוסט מודרניסטית לגבי גברים וגבריות

פברואר 5, 2011

חשיבה פוסט מודרניסטית לגבי גברים וגבריות

החשיבה הפוסט מודרניסטית מאתגרת את המושגים המגדריים גבר אישה גבריות, ואינה מקבלת הגדרות יציבות, כאילו מושגים אלו מייצגים אמת טבעית. אדם, רוח, וגוף הינם יציר חברתי תרבותי מתפתח. אדם אינו יכול לדעת את עצמו או שאחרים ידעו אותו מחוץ לשפה המיועדת לידיעה זו. שפה על כל סגנונותיה: ויזואלית, דיבור, כתב, מחשב, סרטים, מקורות מידע וכולי, היא יציר תרבותי. שפה אינה תורה מידי האל, ואינה ייצוג מלא וחד משמעי של מציאות חיצונית. שפה אינה בנויה מהגדרות קבועות על ציר הזמן. באמצעות השפה אשר אנחנו חשופים אליה מאז הלידה, אנחנו מבינים מושגים כמו גבריות, נשיות, איש, אישה. מילים הן תבניות חברתיות, תרבותיות ודינאמיות.

כיצד המין (זכר/נקבה) שהוא משתנה פיזי ביולוגי והמגדר (גבר/אישה) שהוא משתנה תרבותי משפיעים על הזהות האישית של כל אחד מאתנו ומעצב את הנורמות המגדריות אשר אנו חיים לפיהן?

אחדות המגדר – גבר, נוצרת ויוצרת ווסת תרבותי אשר לפיו הטרוסקסואליות היא הזהות הגברית הנורמאלית היחידה. אחידות מגדרית זו באה לידי ביטוי ומשטור דרך המדיה הפופולארית. כוכבי המדיה (קולנוע, טלוויזיה) וכוכבי נוער , לדוגמא, מוצגים פעמים רבות כהטרוסקסואלים, ולעומתם מוצבות נשים יפות כאובייקט משיכה וכמקור להוכחת ההטרוסקסואליות. גברים נשיים מוצגים כנחותים, ובנים לומדים את אי הקבלה של "היות חלש", לבישת בגד צמוד, וחולצות ורודות, דרך קבלת האידיאל הגברי והלחץ לאחידות ויציבות המגדר ההטרוסקסואלי הגברי. החוויה הגברית, לפי הגישה הפוסט מודרנית היא בעצמה יצירה חברתית.  חוויות של כיבוש, ניצחון, הישג, מתגבשות לכדי חווית גבריות נורמאלית ולעומתן חוויות של חולשה, נחיתות,ובלבול נדחקות לקוטב הלא נורמלי של החוויה המגדרית. אם החוויה אינה מייצגת אמת חיצונית מוחשית, מהי בעצם החוויה של גברים המושפעים יותר או פחות ממערכת הנורמות התרבותית המגדרית?

יצירתה של הסובייקטיביות הגברית

החשיבה הפסיכואנליטית הפוסט מודרנית גורסת כי סובייקטיביות (תחושת העצמי והזהות העצמית) והתרבות והחברה מייצרות האחת את השנייה במערכת של יחסי גומלין מורכבת שבין החברה, הנפש, והגוף דרך תקשורת, הקניית משמעויות,שפה, סמלים וסימנים מודעים ולא מודעים.

בטלר, חוקרת בתחום, טוענת כי התנהגות מגדרית הינה פעולות חזרתיות, בתוך מסגרת נוקשה ומווסתת, יציבה מבחינה תרבותית לאורך זמן, הגורמת ליצירת ליבה מיגדרית תוך נפשית. חזרתיות זו היא מנגנון תרבותי המייצר זהויות מגדריות הן ברמה האנדבידואלית והן ברמה הכלל חברתית. נערים לדוגמא, מתעצבים להיות גברים על ידי תרגול חזרתי של אתלטיות, קשיחות, שליטה, בריונות, הטרוסקסואליות, ואלימות. פעולות ומחוות אלה אינן נובעות ממקור ביולוגי, אלא ממקור תרבותי המגדיר גבריות לפי הסמל של היות לבן, בעל גוף בנוי, הטרוסקסואלי, קשוח, חזק, ובתוך הקשר חברתי המגדיר את הנורמה כנורמאלית.

למרות שחוקרי גבריות רבים דוחים את הרעיון של גבריות מולדת ואוניברסאלית, מספר רב של מאמרים העוסקים בגברים, מניחים מראש, רומזים ואף מייצרים גבריות נוקשה נורמטיבית. תפיסה אחידה של מושג הגבריות מגבילה ומזיקה בעיקר לאלה אשר נופלים מחוץ לגבולות הנורמה של המושג. תפיסה הומוגנית גם ממסכת את השונויות האפשריות בין גברים. תפיסה מורכבת וסובייקטיבית מכילה ניגודים בשיח בנוגע לגבריות ויכולה למשל לקבל גברים שהם אלימים ואכפתיים  או עבריינים וקונפורמיים באותה העת.

הגישה הפוסט מודרנית, לסיכום אינה מקבלת את ההנחה שהגבריות (או מגדר בכלל) הינה זהות מולדת ואחידה. לדעת גישה זו זהות גברית הינה תוצר תרבותי חברתי, הנוצר בעזרת נורמות נרחבות גלויות ונסתרות, הנוגעות לזהות, התפתחות ולהתנהגות. הטיפול בגברים הינו נרחב וצריך לכלול בירור וניסיון לשינוי תפיסות נורמטיביות המציבות את הגבר בסיכון לעצמו ולאחרים, וניסיון לאתר התנהגויות לא מועילות ומזיקות הנובעות מאותן נורמות מגדריות נוקשות.

 Phillips, A. D., (2006). Masculinity, male development, gender, and identity: Modern and post modern meanings. Issues in mental health nursing, 27:403-423

תיאורית ה"עצמי ביחסים" של התפתחות גברים וגבריות

פברואר 5, 2011

תיאורית ה"עצמי ביחסים" של התפתחות גברים וגבריות

קיימים הבדלים ביולוגיים מולדים אולם השנים הראשונות להתפתחות לשני המינים. ההנחה כי לא קיים עצמי יציב וקבוע המתפתח ללא הקשר של יחסים בינאישיים. לגברים ולנשים יש תשוקה ראשונית ליחסים עם אחרים. זוהי נקודת המוצא אליה מצטרפות עוד שלוש הנחות יסוד בקשר ליחסי קרבה ולהתפתחות זיכרית: 1. פעוטות זכריים (כמו נקביים) חווים קרבה וקשר. 2. הם מציגים יחסי גומלין עם הסובבים אותם. 3. הקשר הראשוני הוא לרוב עם אישה, האמא.

גם בתאוריה זו מתקבלת ההנחה של חודורוב כי אמהות מחוברתות לטפל באופן שונה בבנים לעומת בנות. לפי חודורוב אמהות שומרות מרחק פיזי ורגשי גדול יותר מבניהן, כאשר התוצאה היא שהבנים יוצרים עצמי תחום יותר מהבנות, הגורם לאותה תופעה מדוברת של בנים היוצרים יחסים ללא קרבה. לפי תיאוריה זו אותו ריחוק ביחסים אמפטיים הדדיים עם האם, אשר נוצר בין בנים לאמותיהם הוא פגיעה בסיסית בחיי בנים רבים ובחיי אמותיהם. אותה צמיחה בתנאים של חסך בקרבה גורם לגברים רבים להיות סוכנים של ניתוק. במישור התרבותי, תהליך זה מקבל לגיטימציה ונחשב כחלק מתהליך התפתחותי של "להיות גבר". חסידי התיאוריה רואים בתהליך התפתחות העצמי ביחסים של הגברים  המאופיין בניתוק רגשי כבעל השלכות עוצמתיות ולא בריאות.

בכדי להגיע לעצמי גברי בנים לומדים שהם חייבים להיות שונים מהאימא גופנית, רגשית, והתייחסותית. חשיבה בינארית אשר משמעותה נורמאלי הוא שונה מהאם ולא נורמאלי – דומה לאם היא בסיסית בהתפתחות הגברית. יחד עם המבנה האישיותי הבינארי של נורמאלי/שונה לו נורמאלי/דומה, מגיעה גם ההשוואה, ועימה הנטייה להעריך, כהתחלה של חיי תחרות והשוואה עם גברים אחרים כחלק מהנורמות התרבותיות הגבריות. הדגש הוא  על "להיות נורמאלי", להיות גבר שהוא "יותר טוב", ופחות על להיות ביחסים.  

 Phillips, A. D., (2006). Masculinity, male development, gender, and identity: Modern and post modern meanings. Issues in mental health nursing, 27:403-423

תיאוריה פסיכואנליטית של יחסי אובייקט לגיבוש זהות גברית: פולק וחודורוב

ינואר 30, 2011

פיליפס הכותבת, מסכמת את התיאוריות של חודורוב ופולק. הבסיס הוא התפתחות הבנים הצעירים המשלבת מאבק לגיבוש עצמי גברי. נקודת המוצא לגיבוש הזהות הגברית היא פרוידיאנית – בדמות התסביך האדיפאלי.  בתאוריה של פולוק יש שילוב הרמוני בין הגישה הפסיכואנליטית לבין תיאוריות של למידה חברתית והן להנחה של הבדל ביולוגי מגדרי מולד. גברים חווים אובדן טראומתי בילדות המוקדמת כאשר הם נדחקים להיפרד ולהתנתק רגשית disidentify מאובייקט האהבה המקורי שלהם, אימהותיהם. פולק טוען שעובדה זו מספקת הסבר חלקי לתחושה כי גברים מתקשים לעשות שימוש במצבים של קירבה רגשית לעומת תחושת הנוחות שלהם במצבים של ריחוק רגשי. פולק וחודורוב משערים כי מתחת לפני השטח, באופן מובנה, במקביל לזהות גברית בסיסית מוקדמת, באופן לא מילולי, לא מודע, וכמעט באופן גופני קיימת תחושה של אחדות עם האמא, תחושה בסיסית של נשיות או נקביות אשר באופן מתמשך, לרוב לא מורגש, אך לעיתים ללא הפסקה, מאתגרת וחותרת מתחת תחושת הזכריות. לכן, בעקבות מצב האחדות וההזדהות עם האם, קרי נשיות ראשונית, הזהות המגדרית של בנים ושל גברים הינה נושא טעון. במילים אחרות, הזהות הזיכרית המולדת והקבועה של הבנים בלי כוונה באופן קבוע מאותגרת על ידי הנשיות המולדת והקבועה הנובעת ממצב האחדות הראשונית עם האם. בעקבות תהליך לא מודע של ניתוק רגשי המתרחש אצל האם, בנים עלולים למצוא עצמם, טרם זמנם מנותקים מאמותיהם ומאבותיהם. פולק קורא למצב זה טראומה נפשית נורמטיבית העלולה להוביל מאוחר יותר לקושי נפשי הבא לידי ביטוי בחסך במצבי אינטימיות, אמפטיה, וקושי להתחייבות בקשרים. בנוסף, לבושה יש מקום מרכזי בתיאוריה של פולק כאשר היא נובעת מהניתוק הטראומטי מהאם. אובדן מוקדם זה נחווה כנטישה, ומודחק עמוקות כאירוע מביש. בנים וגברים, בעקבות הניתוק הטראומטי מהאם, חשים צורך מתמיד להתגונן ממדחפי חיבור ואינטימיות. החיברות המגדרי של בנים נערך על ידי האם והאב. האם מניחה כי הבן הוא שונה ממנה ולכן מעצבת סגנון הורי בהתאם למגדר הנשי שלה. האב לעומתה מפגין את התפקיד המגדרי הזכרי שלו, ולכן אינו נגיש לבנו כדמות מטפלת וכתחליף לאם האבודה. בתהליך זה, בנים למדים שבכדי להגדיר את זהותם הגברית, עליהם ללמוד מה זה להיות "לא נשי".

Phillips, A. D., (2006). Masculinity, male development, gender, and identity: Modern and post modern meanings. Issues in mental health nursing, 27:403-423

תיאורית הלחץ המגדרי הגברי

ינואר 25, 2011

תיאורית הלחץ המגדרי הגברי

נקודת המוצא התיאורטית היא העמדה הפמיניסטית בנוגע להבניות תרבותיות בשאלת המגדר.

PlecK מצותת כטוען שגבריות ונשיות הם מבנים חברתיים שנוצרו האחד ביחס לשני בצורה של תפקידים מגדריים. לדבריו חשוב לציין כי קיים רק סוג גבר אחד שהוא חף מבושה בארצות הברית: צעיר, נשוי, לבן, עירוני, צפוני, הטרוסקסואלי, משכיל, עובד באופן מלא, גווני עור ושיער נכונים, משקל, וגובה נכונים והישגים בספורט. לדבריו, כל גבר אמריקאי נוטה לראות את העולם מתוך העמדה הזאת. כל גבר שאינו עומד באחד מהקריטריונים לעיל, סביר להניח שיראה את עצמו, לפחות לרגעים מסוימים, כחסר ערך, פגום, ונחות.

החברה מעבירה את המודל הגברי המתואר ובכך שולטת בהשקפות הנוגעות לגבריות ובתפקידים המגדריים.  בזאת החברה באופן ישיר יוצרת טראומה תוך כדי החיברות לגבריות. סטייה ממשית או מדומיינת מהאידיאולוגיה הגברית, גוררת תוצאות חברתיות חמורות, וגורמת לכך שגברים יצייתו יתר על המידה לצווי החברה, ובהמשך גורמת לאלימות גברית ולהתנהגויות לא בריאות נוספות. הפרות של האידיאולוגיה הגברית כוללות למשל בנים שאינם טובים בספורט, מתבגרים וגברים גאים החיים בתחושה של סוטים מינית, וגברים אשר אינם מצליחים בכלכלת משפחתם. הפרות כאלו מובילות לגינוי חברתי ולתוצאות פסיכולוגיות שליליות כמו ערך עצמי נמוך. הכותב(ת) מבקר את Pollack על כך שלא כלל גברים שחורים הסוטים באופן ברור מהמודל הגברי הסטריאוטיפי שבעצמו תיאר.

Phillips, A. D., (2006). Masculinity, male development, gender, and identity: Modern and post modern meanings. Issues in mental health nursing, 27:403-423

 האם בישראל, ניתן לומר שבהשפעת התרבות האמריקאית מערבית,  שגברים ערבים, או מזרחיים, נולדים למציאות של לחץ מגדרי מלכתחילה?

התפתחות הזהות הגברית: גישות מודרניות (4) ופוסט מודרניות

ינואר 25, 2011

גבריות, התפתחות גברית, מגדר וזהות: גישות מודרניות לעומת גישות פוסט מודרניות

מאמר סקירה המשווה בין גישות מודרניות לגישות פוסט מודרניות לשאלות של גבריות, והתפתחותה. המאמר עוסק במשמעותו של המגדר הגברי. לאחר סקירת הגישות נראה כי הגישות הפוסט מודרניסטיות הרואות בהתנהגויות הנחשבות גבריות כמו ההטרוסקסואליות, נטייה למצבי סיכון, שתלטנות, ואלימות מינית ופיזית, כהתנהגויות שאינן נובעות ממאפיינים ביולוגיים או מנורמות חברתיות, אלא כהתנהגויות שהן תוצר של הניסיון לממש זהות גברית, בהקשר תרבותי מסוים המאשר התנהגויות אלה כנורמטיביות.

תיאוריות מודרניות בנות זמננו לגבי גבריות

גישות פמיניסטיות טוענות כנגד פרדיגמות העוסקות בהתפתחות "אנושית", שגישות אלו מזהות את המונח "אנושי" עם גבר לבן הטרו נורמטיבי (הטרוסקסואלי, נשוי, בעל משפחה וכד') כאב טיפוס לכל בני האדם. תיאורטיקנים פמיניסטים מתנגדים להגדרה הרחבה הזו וכמובן פועלים לחלוקתה לזהויות משנה כמו נשים, לסביות, הומוסקסואלים, קבוצות אתניות שונות, ותתי תרבות כאלה ואחרות. מצב עניינים זה נתן דחיפה לבדיקת הזהות הגברית מחדש בנבדל מהזהויות  האחרות שנבחנו.

בעקבות שינויים חברתיים אשר כוללים העצמת נשים והעדפות מתקנות לקבוצות אתניות אשר היו עד כה בשוליים (המאמר אמריקאי ומזכיר את האוכלוסייה הצבעונית), נראה שיש מצב מעברי ומשברי בקרב הגברים, המחייב שאלה מחודשת לגבי מהות הזהות הגברית. יתר על כן חוקרי גבריות מביעים דאגה לגבי נורמות מסורתיות (הכוונה לנורמות ישנות/ותיקות) המכוונות לתפקיד הגבר, נורמות השמות דגש על תחרותיות, מעמד, קשיחות, ואדישות רגשית. תיאורטיקנית מזהים "בעיות גבריות" כמו תוקפנות, אלימות, הומופוביה, שנאת נשים, אבהות מרוחקת, התנהגויות מסוכנות והזנחה בריאותית, כנובעות ממערכת הנורמות החברתיות. אלו תוצרים שליליים של תהליכי החברות של הבנים לקראת גבריות. אלו הנורמות החברתיות המציבות גברים במצב של סכנה לעצמם וסיכון לאחרים בסביבתם.

שלוש תיאוריות מובילות תחת ההגדרה "תיאוריות פסיכולוגיות חדשות בנוגע לגבריות": 1. תיאורית לחץ התפקיד המגדרי, 2. תיאוריות מנקודת ההשקפה הפסיכואנליטית של יחסי אובייקט, 3. הגישה ההתייחסותית להתפתחות גברית. הכותבת מבקרת את שלושת התיאוריות הללו יחדיו. לטענתה שלושתן יוצאות מנקודת מוצא משותפת בינארית של ההבדל הביולוגי הגופני: "גבר" לעומת "אישה". ובהמשך ובאותה המגמה מתארות התפתחות של הזהות הגברית האירופאית ההטרוסקסואלית,  ומתעלמות משונויות תרבותיות, אתניות, גזעיות, מיניות או כלכליות.

 

 

 

Phillips, A. D., (2006). Masculinity, male development, gender, and identity: Modern and post modern meanings. Issues in mental health nursing, 27:403-423

בנים לקראת גבריות: מחקר איכותני וכמותני

דצמבר 11, 2010

הפסיכולוגיה המסורתית רואה את ההתפתחות התקינה של בנים דרך מודלים של בריאות וכוח ומדגישה את התפתחותן של אוטונומיה, נפרדות ויכולת התמודדות אישית. כך בנים נדחפים טרם זמנם, לעיתים כבר מגיל ינקותי של 3-5, לנפרדות מהירה מידי, הכלה עצמית קיצונית וקשיחות. יש וקטיעה זו של התהליך ההתפתחותי בקרב בנים נושאת מאפיינים טראומטיים. תפקיד ראשי בהכנסתו של הילד הצעיר לתוך הסד הגברי נשמר למרכיב הבושה. החברה מחנכת את הצעיר להתבייש בהבעת רגשותיו, בהחצנה של חולשה וברצון לבקש עזרה.

ילד המביע רגשותיו זוכה לביקורת עצמית ולביקורת חיצונית כ'לא בוגר', 'לא מפותח' או לקוי ריגשית ולא גברי.

המחקר הנוכחי של pollack מנתח ראיונות מוקלטים של בנים נורמטיביים בני 12-18. 200 תלמידי ז'-יב', רובם ממעמד הבייניים, בצפון ארצות הברית. מטרת המחקר הייתה לתת 'קול' ולהעלות למודעות את קשייהם של בנים נורמטיבים, אשר נותר דומם בשל 'הקוד הגברי' הכפוי עליהם (עלינו) החוקר מגדיר את המערכות החברתיות כמסוכנות לבריאותם הגופנית והנפשית של הבנים, באשר הן מובילות בנים לכשלון לימודי, דיכאון, אובדנות, בדידות חברתית ואלימות.

בנים במשבר

בנים בחברה המערבית נמצאים בצרה,  גם אם נראה כלפי חוץ שהם 'נורמליים'. ההשגים הלימודיים שלך הבנים נמצאים בירידה בהשוואה לשנים קודמות, ובהשוואה להשגי הבנות. בנים רבים מאובחנים כבעלי ערך עצמי שביר, ושיעורי הדיכאון ומעשי האובדנות בקרב אוכלוסיה זו, נמצאים בעליה מתמדת.

בקליניקה, בנים הנמצאים בטיפול, בדומה לנערות בטיפול, מדווחים על עצבות, בידוד, מצוקה, ופגיעות ויאוש, אלא שאצל בנים, למרות כאב נפשי עמוק,  רגשות אלה פחות נחשפים ולעיתים לא מזוהים כלל. מבחינה חיצונית נער יכול להראות שמח, פעיל וחסין אולם בתוך תוכו לחוות כאב נפשי עמוק, לחוש בודד, מפחד ומיואש. מראה זה יכול לתעתע בהורים כמו גם באנשי מקצוע.

לחברה יש מערכת של ציפיות הנכפית על בנים ללשאת את העליות והמורדות בחיים באופן עצמאי, ללא החצנה של ביטויים רגשיים, להסתיר את הכאב באופן מאופק ומעל לכול להמנע מהתנהגות אשר תגרום בושה להם ולמשפחתם.  קווי המתאר המיגדריים הנוקשים, כותונת הכפייה המיגדרית לפי pollack, דוחפת בנים רבים להסתרה של תשוקתם לאהבה וקשר, ולבניית חומה בלתי נראית אך גם בלתי חדירה של קשיחות, מסביבם. החוקר קורא לה ה'פוזה הקולית'-' cool pose' .

בנים נכשלים

נוצר פער מיגדרי חדש, שבו הבנים בתחתית, מבחינה אקדמית, מעמדית וריגשית. כאשר תלמידי כיתות ח' נשאלו לגבי עתידם, בנות בתדירות כפולה הביעו תקווה לקרירה בניהול, קריירה מקצועית או קריירה בתחום העסקים. לבנים יש קשיי הסתגלות גבוהים יותר במערכת החינוך, סובלים פי חמש מהיפראקטיביות, ונוטלים 71% מכלל ההשעיות מבית הספר. בנים מגלים קושי רב יותר בתחומי הקריאה והכתיבה, כישורים הדרושים ליכולת ההבעה הריגשית, ובכך ממשיכים להיות נידונים להבעה בפעולה – acting out.

בין הגילאים 15-24 גברים צעירים בארצות הברית, בעלי סיכוי פי 4 ליפול קורבן לרצח ביחס לנשים בנות גילם, ובעלי סיכוי פי 5 להרוג את עצמם – להתאבד.

גם כיום, בתרבות המערבית העכשווית בנים, נערים וגברים, ממשיכים להיות מוצגים כחסרי מודעות פסיכולוגית, אטומים רגשית וכיצורים מסוכנים.  אולם מטפלים קליניים מראים תמונה הרחוקה מדיעה סטראוטיפית זו, כאשר התנאי לחוויתם השונה הוא טיפול ידידותי להוויה הגברית.  במרחב פרוגברי מתאפשרים רגעים של עצב, פחד, ודאגה לקשרים של הגברים המטופלים עם הסובבים אותם.

מערך המחקר

המשתתפים עברו מערך של שאלונים: ערך עצמי, שאלון עמדות בנוגע לשיוויון בנים/בנות, נשים/גברים, עמדות פנימיות לגבי תפקידי מיגדר, מבחן השלכתי מבוסס TAT הבוחן עמדות לא מודעות ורגשות ביחס לאחרים, לעצמי וליחסים ולבסוף מבחן הבודק דיכאון ורגשות עצב של Beck ועמיתיו.

החלק האיכותני של המחקר התבצע בראיון אחד על אחד חצי מובנה אשר עודד את הבנים להשמיע את קולם האוטנטי, את מחשבותיהם ואת רגשוותיהם האמיתיים, אשר אינם משתפים אותם עם אחרים בדרך כלל.  חמישה נושאים המראיין ניסה לכסות במהלך הראיון: 1. מידת החיבור הריגשי לאמא לאבא, למשפחה המורחבת, ידידות עם בנים ובנות, שימוש בדיבור ושימוש בביטויים פיזיים לשם הבעה ריגשית,  במהלך קשר בינאישי. 2.באיזה אופן ביטויים של רגש משפיעים על הערכה העצמית של הנבדק? קשרים רומנטיים, קונפליקטים בינאישיים, כאב ריגשי, גבריות והחשש להיות מובך על ידי חברים. חוויות של התגרויות, תוקפנות ואיומים. ולבסוף מיניות ואוריינטציה מינית. 3.איזו עיצה היו נותנים לבנים צעירים מהם לגבי שימור השלמות והזהות שלהם. 4.איך הם מטפלים ברגשות מורכבים כמו בושה, פגיעות, כעס ועצב. 5. תפקיד הספורט בחייהם, המאמנים והגיבורים בחייהם, והסיבה להערצתם. בהמשך נערכה שיחה פתוחה.

השערות המחקר: 1. הנערים במחקר יביעו רגשות לא מודעים של כאב רגשי הקשורה למושג שתבע הכותב pollack: "טראומה של נפרדות טרם זמנה". לדבריו, בקליניקה, גברים  מביעים רגשות קשים אשר מקורם בילדות הצעירה הקשורים לאופן בו נידחפו על ידי החברה "להסתדר בעצמם", על ידי ניתוקם מתמיכתה והגנתה של האם (והאב), בגיל צעיר מידי , לרוב לפני גיל בית הספר, על ידי העמסה של רגשות אשם על בנים אלו במידה וניסו לשוב ולהצמד להוריהם. במחקר שיערו החוקרים כי יבואו לידי ביטוי רגשות של בדידות וחוסר שייכות אשר מקורם ב"טראומת הניפרדות טרם זמנה".

2. שיערו כי למרות שבנים יביעו חוויה של ערך עצמי נורמלי, בהתאם גם למחקרים קודמים, מתחת לפני השטח יופיעו ביטויים של חוסר בטחון עצמי, ושפער זה בין הביטויים החיצוניים ולפנימיים יהיה מתאם עם ערכים של דיכאון ברב בני המדגם.

3.בהנתן הקוד הנוקשה של  הגבריות , והמערכת החברתית הכופה אותו ומענישה על הפרתו, ציפו החוקרים כי בנים יביעו אמביוולנציה לגבי מילוי הקוד הגברי והתפקידים הכרוכים בו ותופיע התנגדות לתהליך "ההפיכה לגבר". בעיקר לנוכח העובדה כי החברה השתנתה כל כך ביחס לנערות ולנשים, ובכך יוצרת לחץ חברתי על הבנים להיות פתוחים ופגיעים ובאותו הזמן באופן מסורתי להיות קשוחים, "גברים". המחקר שיער כי הבנים יהיו מבולבלים לגבי השאלה מהי "גבריות" בימנו?

4. החוקרים שיערו, שהבנים יציגו התנגדות יחודית לחוקי החברה לגבי התנהגות גברית וגבריות בכלל. ההשערה גרסה כי בחדרי חדרים במהלך הראיונות האישיים, הבנים יאפשרו לעצמם לבטא רגשות התואמים ליחסי חברות עם בנים ובנות אחרים, רגשות אהבה, ויחס אמפטי במידה דומה לאמפטיה נשית, אולם באמצעות עמדות ומנגנונים התנהגותיים שונים.

תוצאות המחקר איששו את ההשערות. בנים חשים קונפליקט עמוק לגבי הצפיות החברתיות ל"גבריות". ככל שהם מתבגרים, קונפליקט זה מחריף, והם חשים נאלצים להסתיר בילבול זה על ידי החצנה של בטחון עצמי "מזויף" שאינו תואם את תחושתם האמיתית, כאשר התוצאה היא עליה ברמת העצב. לבנים יש דאגה עזה לגבי תהליך ההתבגרות. הם רואים את ה"גבר" כמי שעובד לפרנסתו בעבודה לא מתגמלת, מבודד מבחינה חברתית וגם משפחתית, לא מאושר ומאוכזב. למרות חזות חיצונית שהם מראים של שימחה וסיפוק, הנבדקים במחקר בכל הגילאים הביאו תחושות בדידות וניכור.

 תוצאות המחקר ודיון

מספר זעום, 15% של הבנים הביעו רגש חיובי בנוגע לעתידם כגברים. נמצא קשר בין דיכאון לבין דימוי עצמי נמוך. נמצא כי בנים אשר דיווחו על לחץ למלא תפקידי גבריות מסורתיים, הראו תוצאות גבוהות יותר של דיכאון. במחקר זה בנים דיווחו על כאב נפשי חריף ונרחב, בניגוד למחקרים אחרים בתחום, לדעת החוקר, מכוון שמחקר זה פתח פתח לחקירת תכנים השלכתיים – לא מודעים. תכנים רגשיים אשר אצל בנים עוברים הסתרה  בסביבת בני גילם, ובמידה והם נשאלים באופן ישיר. אוששה ההשערה כי הבנים יציגו ערך עצמי נמוך חבוי, אשר יהיה בקשר מיתאמי לרמות של דיכאון. בהמשך נמצא גם קשר בין גיל הבנים לבין ערך עצמי 'מזויף', מדד המתקבל במבחן הערך העצמי בסולם 'שקר'. ככל שבנים מתבגרים יותר בשנים, ומתקרבים יותר להיותם גברים, הם חשים, לפי המאמר יותר בילבול לגבי זהותם, האם הם גבריים במידה מספקת, ועד כמה חבריהם מקבלים ומחבבים אותם. מכוון שרגשות אלה מתעצמים בגיל ההבגרות, בנים בוגרים יותר נוטים להציג אישיות שמחה יותר, בטוחה יותר, ואופטימית יותר, כאשר במציאות הם עלולים להיות עצובים, לא בטוחים, וחרדים מפני הבאות. החוקר טוען כי התופעה נובעת מלחץ גובר והולך להסתיר רגשות של עצב ופגיעות ככל שהבנים מתבגרים. בלב החרדה של הבנים עומדת הדאגה לגבי גבריותם. הבנים של ימינו, לפי המחקר מחוברתים למלא תפקידי מיגדר מסורתיים אולם במקביל מחונכים לתמוך בחוקים החברתיים ה'חדשים' הנובעים מרעיונות לגבי שיוויון בין המינים. הבנים הביאו תחושות של בלבול סביב מערכי הערכים הכפולים. בילבול זה החריף ככל שגיל הנבדק היה גבוה יותר.  ממצא מעניין נוסף, נוגע למתאמים שנמצאו בין בנים אשר נטו לתת תשובות המצביעות על תפיסת תפקיד מגדרי מסורתי – מצ'ואי לבין מדדים גבוהים בדיכאון ודימוי עצמי נמוך.

 

Pollack  S. William, (2006). The "war" for boys: Hearing "real boys" voices, healing their pain. Professional psychology: Research and practice, 37, 2, 190-195.